מחלת הקימחונית בפלפל נגרמת על ידי פטרייה בשם Leveillula taurica שחודרת דרך הפיוניות לתוך העלים. הנגיעות הויזואלית מתבטאת בכתמים צהובים על פני העלה ובחלק התחתון רואים תפטיר צמרי בצבע לבן. בנגיעות קשה נושרים עלי הצמח ופוטנציאל היבול ואיכות הפרי נפגעים קשות ולרוב דינו של צמח כזה להיכחד.

צמחים בוגרים רגישים יותר למחלה מאשר צמחים צעירים ובדרך כלל המחלה מתבטאת משלב הפריחה של הצמח והלאה. כדאי ומומלץ לשתול מראש זני פלפל בעלי עמידות למחלת הקמחונית. זנים כאלה ניתן להשיג אצל אפעל אגרי, המשווקת זרעים בעלי עמידות לוירוסים ומחלות מבית חברת הזרעים ההולנדית Enza Zaden.

השפעת הטמפרטורה על המחלה

בעבודות שונות שנעשו בעבר נמצא שלטמפרטורה השפעה מרכזית על התפתחות המחלה. טמפרטורות לילה שבין 10 ל 15 מעלות צלזיוס וטמפרטורות יום של 15 עד 25 מעלות צלזיוב, הן מיטביות להתפתחות המחלה. המשמעות של טמפרטורות אלה, בתנאי הארץ, הן שבקיץ כשטמפרטורת הלילה גבוה מ 15 מעלות וטמפרטורת היום גבוהה מ 25 מעלות המחלה אינה מתפתחת הייטב. כשמגיעים לסתיו ( אוקטובר לערך) טמפרטורות היום והלילה יורדות לרמה שנוחה מאוד להתפתחות המחלה.

ללחות נמצאה השפעה שולית על התפתחות המחלה כיוון שהיא מתפתחת בטווח לחויות יחסית גדול.

כששותלים פלפל באביב לרוב המחלה אינה מתפתחת במהלך הקיץ בעוצמה או לעיתים כלל לא. כאשר הצמח מתבגר ומגיעים לעונת הסתיו המחלה מתפרצת ולעיתים בעוצמה רבה!

ריסוס והדברת המחלה

בהדברה טובה התפטיר מתחת לעלים נעלם והכתם מתחת לעלה מקבל צבע אפור חום.

הדברת המחלה נעשית על ידי שימוש בתכשירים שונים ומניסויי העבר נמצא שתכשירי גופרית נוזלית ( כמו הליוגופרית וכד' ) , הטריאזולים ( בייפידן, סיסטן וכד') והסטרובילורינים ( פלינט וכד' ) יעילים בהדברת המחלה. מובן שיש תכשירים נוספים מקבוצות אחרות.

חשוב לציין שאין לרסס ברציפות באותו תכשיר שכן בדרך זו המחלה יכולה לפתח בקלות תנגודת ( עמידות ) למחלה. חשוב לרסס בתכשירים מהקבוצות השונות ובכל ריסוס להשתמש בתכשיר מקבוצה אחרת. בדרך זו נקטין את היכולת של המחלה לפתח עמידות כנגד חומר מסוים. לפני מספר שנים הוכנסו לשימוש תכשירים נוספים כנגד מחלת הקמחונית כמו חוסן, קוג'אק ועמיסטר הניתנים ליישום דרך מערכת ההשקיה בטפטוף. מומלץ מאוד לקרוא את תוויות הריסוס השונות בטרם נעשה שימוש בתכשירים השונים ולהתייעץ עם מדריכי משרד החקלאות.