מחלת הקמחון בפלפלים – דרכים למנוע אותה

קמחון הפלפל נגרם על ידי פטרייה בשם Leveillula taurica, אשר חודרת לעלים דרך הפיוניות. ההדבקה החזותית מתבטאת בכתמים צהובים על פני העלה, ובצידו התחתון נראה תפטיר לבן וצמרירי. במקרים קשים, עלי הצמח נושרים, ופוטנציאל היבול ואיכות הפרי נפגעים קשות, וצמח כזה לרוב נידון לכליה.

צמחים בוגרים רגישים למחלה יותר מאשר צמחים צעירים, והמחלה מתבטאת בדרך כלל משלב הפריחה של הצמח ואילך. רצוי ומומלץ לנטוע מראש זני פלפל עמידים לקמחון. זנים כאלה ניתן להשיג מחברת אפל אגרי , המשווקת זרעים עמידים לווירוסים ומחלות של חברת הזרעים ההולנדית Enza Zaden .

השפעת הטמפרטורה על המחלה

במחקרים קודמים שונים, נמצא כי לטמפרטורה יש השפעה רבה על התפתחות המחלה. טמפרטורות לילה שבין 10 ל-15 מעלות צלזיוס וטמפרטורות יום של 15 עד 25 מעלות צלזיוס הן אופטימליות להתפתחות המחלה. המשמעות של טמפרטורות אלו, בתנאי הארץ, היא שבקיץ כאשר טמפרטורת הלילה גבוהה מ-15 מעלות וטמפרטורת היום גבוהה מ-25 מעלות, המחלה אינה מתפתחת היטב. כאשר מגיעים לסתיו (בסביבות אוקטובר), טמפרטורות היום והלילה יורדות לרמה הנוחה מאוד להתפתחות המחלה.

נמצא כי ללחות יש השפעה שולית על התפתחות המחלה מכיוון שהיא מתפתחת בטווח לחות גדול יחסית.

כאשר שותלים פלפלים באביב, המחלה לרוב אינה מתפתחת בעוצמה במהלך הקיץ, או לעיתים אינה מתפתחת כלל. כשהצמח מתבגר ועונת הסתיו מגיעה, המחלה פורצת, לפעמים בעוצמה רבה!

ריסוס והדברת המחלה

עם הדברה טובה, התפטיר מתחת לעלים נעלם והכתם שמתחת לעלה מקבל גוון אפור-חום.

הדברת המחלה מתבצעת על ידי שימוש בתכשירים שונים, ובניסויי עבר נמצא כי תכשירי גופרית נוזליים (כגון הליוסופר וכד'), טריאזולים (ביפידן, סיסטאן וכד'), וסטרוביליורינים (פלינט וכד') יעילים בהדברת המחלה. כמובן שישנם תכשירים נוספים מקבוצות אחרות.

חשוב לציין כי אין לרסס ברציפות באותו תכשיר, שכן כך המחלה עלולה לפתח בקלות עמידות למחלה. חשוב לרסס בתכשירים מקבוצות שונות ולהשתמש בתכשיר מקבוצה אחרת בכל ריסוס. בדרך זו נצמצם את יכולתה של המחלה לפתח עמידות לחומר מסוים. לפני מספר שנים הוכנסו תכשירים נוספים נגד קמחון, כגון חוסיין, קוז'אק ואמיסטר, אותם ניתן ליישם דרך מערכת הטפטוף. מומלץ מאוד לקרוא את תוויות הריסוס השונות לפני השימוש בתכשירים השונים ולהיוועץ במדריכי משרד החקלאות .